תביעה: השטח שרכשנו קטן ב-300 מ"ר

עמוד הבית > מן התקשורת

תביעה: השטח שרכשנו קטן ב-300 מ"ר

פירוק שיתוף בשטח בנתניה התבסס על חוו"ד של שמאית מומחית מטעם ביהמ"ש. כשהתברר שחלק מהשטח הוא ציבורי, הם תבעו אותה. מה נקבע?

בית משפט השלום בכפר סבא דחה לאחרונה תביעה שהגישו שני אנשים נגד חברת "בי אם שמאות", בטענה שהתרשלה בהערכת שטח שרכשו וגרמה להם נזק בכך שלא גילתה שחלק מהשטח הופקע. השופט רונן פלג קבע שלא בוצעה הפקעה אלא שינוי ייעוד וכי השמאית לא התרשלה.
התובעים ניהלו בבית המשפט השלום בנתניה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין נגד עזבונו של אדם אחר. במסגרת ההליך מונתה שמאית מקרקעין, עובדת חברת "בי אם שמאות", כמומחית מטעם בית המשפט. הצדדים הגיעו לפשרה שבמסגרתה התובעים רכשו את חלקו בנכס של הצד שכנגד, בשיעור של 50%, תמורת סך של 375 אלף שקל.
בתביעה נגד חברת השמאות טענו שני הרוכשים כי לפי חוות דעתה של השמאית שטח המגרש היה 1,002 מ"ר, ובהתאם לכך נגזרו ממנו זכויות בנייה מסוימות. על בסיס זה נקבע המחיר ששילמו. ואולם, בירור במחלקת המידע של הוועדה המקומית העלה שמהמגרש הופקע שטח של 173 מ"ר, ומכאן ששטחו בעת עריכת השומה היה 843 מ"ר בלבד.
לטענתם, נגרם להם נזק של כ-94 אלף שקל עקב התרשלות השמאית, ואילו ידעו שהנכס קטן יותר היו משלמים פחות וייתכן שלא היו רוכשים אותו כלל.
החברה טענה מנגד שלמומחה מטעם בית המשפט יש חסינות מפני תביעות. עוד נטען כי בחוות הדעת לא נפלה טעות, שכן במועד עריכתה לא הייתה כל הפקעה. ההפקעה הנטענת היא מכוח תכנית משנת 1936, שפורסמה שש שנים לפני שנוצרה החלקה. יתרה מכך, בנסח הטאבו לא הופיעה הערה בדבר הפקעה וכך גם בהיתרי הבנייה.
השופט רונן פלג מינה מומחה בשאלה אם הייתה הפקעה של חלק מהשטח. המומחה כתב כי השימוש במונח הפקעה אינו נכון. לדבריו, מדובר ברצועת קרקע בחזית המגרש, שעברה שינוי ייעוד ומשמשת בפועל כמדרכה. השינוי בוצע מכוח תכנית מנדטורית ישנה מ-1943, ואין הערה במרשם המקרקעין בדבר הליכי הפקעה.
המומחה הדגיש כי הפקעה היא פגיעה חמורה בקניין הפרט ויש להבחין בה ישירות מתוך התוכנית, כפי שהיא הופקדה והייתה נתונה להתנגדות הציבור, ולא באמצעות ראיות עקיפות. מסקנת המומחה הייתה שהשמאית לא התרשלה בעת עריכת חוות הדעת בהליך הקודם.השופט אימץ את חוות הדעת וקבע כי בחלקה לא בוצעה בפועל הפקעה ודי בכך כדי לדחות את התביעה. הוא הוסיף כי אין מניעה חוקית להגיש תביעה נגד מי שמונה כמומחה מטעם בית המשפט. ואולם, קבלתן של תביעות מסוג זה תיוחד למקרים מיוחדים של רשלנות רבתי או זדון, ותותנה בדרישה מוקדמת של מיצוי ההליכים הקודמים.השופט ציין כי אם השמאית הייתה פונה לקבל דף מידע מעיריית נתניה, הרי שטענת ההפקעה הייתה נחשפת לפניה, וכפועל יוצא גם לפני התובעים. עם זאת, לא ניתן לקבוע שהיא התרשלה, ובכל מקרה לא התרשלות רבתי. 

הוא סיכם כי השמאית ערכה חוות דעת לבדיקת שוויו של הנכס והסתמכה על נסח לשכת רישום המקרקעין, על התוכניות, על ההיתרים ועל מידע שניתן בעל פה בוועדה המקומית. בנסיבות אלו, אין לייחס לה רשלנות באי איתור מידע שהיה אמור להימצא במסמכים ולא נמצא בהם. התובעים חויבו בשכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

 

לקריאת הכתבה באתר YNET אונליין

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן